חור רוחני רגשי גופני

חור רוחני רגשי גופני

קריצ'מן, י' (2012) במאמרו "על חורים גופניים-נפשיים-רוחניים" מתאר את המושג "חור" בהקשר לנפש  ומסביר  כיצד המושג מתקשר לחוויות חיים קשות כגון: אבדן, טראומה, התמכרויות ועוד… תאורטיקנים רבים השתמשו במושג חור על מנת כדי להמחיש מהו קרע ברקמה האנושית, במימדיה הרוחניים-נפשיים-גופניים. רובם קישרו את החור  למצבים בהם הנפש סבלה מחוסר או העדר של אנרגיה בעקבות חוויות חיים שהיו קשות להכלה. ויניקוט, ד"ו (2009) טוען שכאשר לתינוק אין אפשרות לבטא את דחפיו הספונטניים נוצר עצמי כוזב.

חור רוחני רגש גופני מדבר על התנהגותו של עצמי כוזב המבוסס על הרצון לרצות את הסביבה כפי שהוא דורש ולא כפי שהוא היה מבטא בצורה אותנטית. העצמי הכוזב פועל באופן כזה מכיוון שהוא פוחד להכנס למצבים שיהיו קשים להכלה נפשית. אותו עצמי נוצר בעקבות חוסר תמיכה המאפשרת לעצמו לבטא את דחפיו בצורה בלתי נשלטת ואותנטית, ולממש את מהותו בעולם. ובמצבים בהם התינוק נמנע מהביטוי החופשי הוא מתנתק מעצמו על מנת רצונו להמשיך הלאה. במצב זה התינוק נראה מתפקד ומחונך אך ברובד נפשי אחר משהו בתוכו כבר אבד. ויניקוט בא ומסביר שטראומות מהעבר מהוות חלק מהמקורות מפחדים בהווה מאחר והאדם פוחד שהטראומה תקרה שנית.

מזוית ראייה קצת שונה מסביר קריצ'מן, י' (2012) שה"חור" הוא גם כמיהת הנפש לתחושת נוכחות אלוהית, והוא מובנה בנפש בלי קשר למפגשים בעיתיים אם הסביבה, והוא חלק מהקיום האנושי.

איגן, מ' (2010) מקשר בין חורים לבין הלם, מצבים של חוסר יכולות עיבוד במצבי חיים קשים להכלה. כמו כן הוא מסביר שהחור אינו סטטי והוא משתנה בהתאם לחיי האדם ותהליך התפתחותו הנפשי. לטענתו הדרך למילוי החור היא יצירת מארג נפשי חזק דיו להתמודד מול הריקנות שהיא תחושת הביטוי של החור.

קריצ'מן, י' (2012) מתאר את תחושת החור כחוסר באנרגיית חיות במקומות שונים באיזורים גופניים-נפשיים. כאשר גורם פנימי או חיצוני מתקרב אל החור משהו בפנימיות מתחיל להשתבש, האדם מאבד את יכולת השהייה אם המצב באותו רגע. ברגע בוא האדם נקלע למגע אם החור הוא חש ריקות נפשית שמתמלאת באנרגייה סוערת, כפייתית, פרועה וחסרת שליטה. אותה אנרגיה לרוב מתבטאת כדחף בלתי נשלט לפעולה שלרב מתקשרת לפה ולאיברי המין. פעולות המתבצעות ע"י איזורים אלו עוצרות את האנרגיה הבלתי נשלטת רק באופן זמני ועמוק בפנים יש קושי בהשלמת פעולה נפשית. רב הפעולות הנגרמות בעקבות זאת יגרמו להרס עצמי או סביבתי. עם אדם מצליח לבחור ולעצור רגע לפני הפעולה יתגלה מאבק קשה מול המשיכה, מה שמזכיר התנהגות של חורים שחורים ביקום. הרגע הזה קשה מאוד להחזקה מאחר והחור משתלט, האדם בהזדהות מלאה איתו ובעצם אין מי שיתבונן בו. ניתן לומר שהתחושה הנפשית המלווה את התהליך זהה לתחושה של כניעה ובגידה בין חלקי הנפש הקשורים למוסר לבין החלקים הקשורים לתשוקות. הכניעה לדחף היא כניעה של החלק הנפשי המחזיק במהותו האותנטית של האדם, נחווה כבגידה עצמית  ומתבטא בפעולות של הקלה רגעית ואימפולסיבית.

בתחילת המאמר קריצ'מן, י' (2010) מביא פסוק מהתורה, " הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת, וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ, וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ " (בראשית ד' 7).

הוא בא ומסביר שהפסוק מתאר את חור רוחני רגש גופני המדובר באופן נפלא. הפסוק מתאר את תשובת אלוהים לקין מאחר ולא קיבל את מנחתו, מצב בו קין התפתה ליצרו. המילה תיטיב מהווה אלמנט של כח חזק דיו להתמודד מול החור ללא כניעה לדחף בלי שליטה. זאת במצב שאלמנט ה"תיטיב" הבשיל בנפש האדם. במצב בו לא הבשיל האדם נמצא במאבק מתמיד אם כח המשיכה האימתני של הבור וחוזר להכנע לדחפיו לבגוד בעצמו שוב ושוב. ניתן לומר שהפעולה החוזרת שוב ושוב היא שחזור הרגע בו האדם נמנע מלבטא את דחפיו האותנטיים בעודו תינוק. התגובה הנפשיות המתעוררת באות על מנת להגן על האדם, לפצותו ולתת לו הרגשת מלאות, אך זו זמנית, כנועה ומותירה את האדם פגוע.

קריצ'מן, י' (2010) מדבר על החשיבות הגבוהה של אקטיביות בטיפול ע"י הזמנת המטופל להתקוממות  מול הרגעים בהם הוא נכנע לרגשות ופועל באופן אימפולסיבי חסר שליטה. זאת ע"י הכנת המטופל להכיר בבור ולמצוא משאבים שיאפשרו לו שהייה דרך דמיון או שאילה של האדם את עצמו שאלות כמו:

 האם זה באמת חור?  מהו בעצם החור? כיצד הוא נוצר?  איזה סוג של מיתה קרתה שם?

:ביבליוגרפיה
קריצ'מן, י' (2012). על חורים גופניים-נפשיים-רוחניים, באתר: "רבעון לפסיכולוגיה ממזרח למערב".