הפסיכולוגיה הטרנספרסונלית עוסקת בשאלה מי אני?
כיצד אני מתאר את עצמי ומהו פוטנציאל ההתפתחות הרוחנית שלי?
ומה הן הדרכים להתפתחות הטרנספרסונלית שלי?
משמעותו של המונח טרנספרסונלי הוא מעבר לאישי.
הפסיכולוגיה הטרנספרסונלית עוסקת בהתפתחות אינדיבידואלית של האדם מעבר לגבולות האגו שלו.
התעסקות בשאלות מהסוג הזה הנחו את התפתחות הפסיכולוגיה המערבית לאורך השנים.
ההבדל המהותי הוא שבטרנספרסונלית הדגש המרכזי הוא על התפתחות רוחנית ולאו דווקא אישי.
ניתן לומר שהפסיכולוגיה הטרנספרסונלית היא הרחבה של הפסיכולוגיה המערבית, שהיא הפסיכולוגיה המקובלת על רב העולם
הפסיכולוגיה הטרנספרסונלית – עוסקת במימדים הרוחניים בהתפתחות אישית ואנושית.
הפסיכולוגיה המערבית – בוחנת מצבי תודעה שונים מהרגיל כאל פתולוגיה שהיא כהפרעה נפשית. היא רואה את גבולות העצמי כברורים וכל סטייה מגבולות אלו היא בעיה
הפסיכולוגיה הטרנספרסונלית רואה במצבי תודעה שהם מעבר לגבולות העצמי, דבר בעל חשיבות מרכזית בהתפתחות רוחנית מעבר לגבולות העצמי. אשר בראשה עומדת תודעת האחדות המאפשרת לאדם לראות את החיים בדרך עמוקה שחושפת את הקשר בינו לבין העולם.
בתחילת שנות ה-60 הפסיכולוגיה הטרנספרסונלית התעוררה מתוך הזרם ההומניסטי של הפסיכולוגיה, העוסקת בבריאות הנפש ולא בפתולוגיות. והשאלה המרכזית העומדת בראשה היא:
מהו הפוטנציאל של האדם הבריא בנפשו?
אנשי המפתח המשויכים לפסיכולוגיה הטרנספרסונלית הם: אברהם מאסלו, ויקטור פרנקל וסטניסלב גרוף שהיו גם ראשי הפסיכולוגיה ההומניסטית.
ב-1968 הם יצאו בהכרזה רשמית שהפסיכולוגיה הטרנספרסונלית היא הכוח ה-4 בפסיכולוגיה. כאשר הפסיכואנליזה והביהייביוריזם הם הכוחות הראשונים והשלישי הוא ההומניסטי.
הקושי העיקרי שהיה להם אל מול הפסיכולוגיה ההומניסטית הוא שהיא נתנה יחס רק לאישי ולאינדיבידואלי. באותם זמנים התעורר הרצון לחבר בין גישות מתרבויות שונות המייחסות חשיבות לידע רב שנצבר ברחבי העולם. הסיפור הוא שהם החלו להיפגש בעניין בביתו של מאסלו, אשר היה משותק בכל גופו.
מטרתם העיקרית הייתה: לחקור לעומק את הקשר שבין מצבי תודעה שונים ופסיכולוגיה.
על כן התפיסה הרווחת בזרם הטרנספרסונלי משלבת בין הפסיכולוגיה המערבית לבין תיאוריות של התפתחות מיסטית ורוחנית, המגיעות מהמזרח והמערב. לכן ההתפתחות הטרנספרסונלית רחבה בהרבה מההתפתחות המקובלת בזרם הפסיכולוגיה המערבית ועוסקת בזהות האדם מעבר לאגו והאישי.
ליבליך, מ’ (2005).
:ביבליוגרפיה
ליבליך, מ’ (2005). האדם שבקצה האגו, ירושלים: כתר ספרים.
