אודות

אנחנו לא מכירים את עצמנו.

אתחיל מהסוף – אנחנו יודעים. אנו מרגישים. מתבוננים, מקשיבים, סופגים, מתחברים, מתנסים, משתפרים. ודווקא מאותן הסיבות בדיוק, אני מאמין בלב שלם שאנחנו, האנושיים, איננו מכירים את עצמנו. 

למה אני חושב ככה? כיף ששאלתם! 

אני חושב שהדרך הטובה ביותר להסביר את דבריי היא בשאילת השאלות הנכונות. בואו ונתחיל בזאת: האם אנחנו אוכלים בשביל הנפש? רגע, לפני שאתם צועקים עליי, כן. שוקולד זה טעים, ספרו לי על זה. ולא, העובדה שקינדר בואנו משמח אותי, לא אומרת שאכלתי אותו למען הנפש. הרי מהי אכילה רגשית? 

או למשל: מה החלומות שלנו מנסים לספר לנו? חלומות הם תשדורת ישירה של המוח. הדברים שחווינו בעבר הרחוק והקרוב מתמזגים וקופצים, ההיגיון לא נמצא ושום דבר לא עוצר אותנו מעצמנו. על אף הקידמה ולמרות הידע הרב שצברנו לאורך ההיסטוריה – טיב החלומות הוא נושא שנוי במחלוקת. למה? 

נמשיך: מה אם היינו עושים את כל מה שאנחנו עושים, אבל כשאנחנו במיטבנו? אני מתכוון *כל* פעולה. 100% השקעה. 100% פוקוס. מה גורם לנו לאבד קשב? מתי אנו מוותרים? משקיעים פחות? הרי האדם הוא יצור תבוני, הוא מודע להשלכות של מעשיו. 

סלחו לי, לא הצגתי את עצמי – שמי שחף, אני מדריך ומטפל מוסמך בוגר מכללת רידמן, איש סגל ומרצה במגמה לפסיכותרפיה טרנס-פרסונאלית )הצלחתם לבטא? שאפו(. במילים אחרות: אני עוסק בתשובות לשאלות הללו בדיוק. את, אתה, היא והוא – כולנו מתמודדים עם בעיות. אם היינו יודעים מה הפתרון לבעיותינו – הן היו נפתרות. אך אין פתרונות פלא. אין שיטה אחת מנצחת, נס שיעלים את הצרות והדאגות שלנו ולכן אין להבטיח נוסחאות קסם. 

מה שאני כן מבטיח בפה מלא הוא פתרון. לתפיסתי, לכל בעיה יש גורם, לכל שאלה תשובה, ולכל בעיה יש פתרון. 

לתפיסתי, לכל בעיה יש גורם, לכל שאלה תשובה, ולכל בעיה יש פתרון. הרגש, הנפש, הגוף, האנרגיה והרוח – כרוכים אחד בשני, דבר תלוי בדבר. שם טמונות כל התקלות, ושם נמצא את התשובה. 

אני מאמין ששחרור עצמי הוא מסע שכל אחד ואחת מאיתנו צריכים ללכת בו. אני מאמין שהעצמה פנימית היא יכולת, היא נרכשת, היא מתגמלת, ולכולנו מגיע לזכות בה. בעיני, על אף שהמסע אל נבכי הנפש הוא אישי לחלוטין, במסע הזה צריך בן לוויה